תקציר
 סביבת עבודה נתמכת מחשב חוללה מפנה מהותי בסביבת העבודה המסורתית ויצרה מציאות שונה לחלוטין בכל הקשור לארגוני עבודה וארגונים כלכליים. סביבה זו מתגברת הלכה למעשה על מגבלות של זמן ומקום ומאפשרת תהליכי זרימת מידע באורח חופשי כמעט לחלוטין, נטול היררכיה, פיקוח וצנזורה. בסיוע תקשורת מתווכת מחשב ניתנת כעת לכל גורם בארגון נגישות רבה למקורות ידע רבים ומגוונים כאשר מידת התלות בסמכות מרכזית ובלעדית כלשהי הולכת ופוחתת במקביל לפעפוע וחדירת ידע ממקורות אחרים מתוך ומחוץ לארגון הנתפסים לעיתים כאמינים ומהימנים יותר מהמידע שמקורו במוקדי הסמכות הפורמלית בארגון. נגישות למקורות מידע פנימיים וחיצוניים משפרת ומסייעת בנושאים כגון למידה אישית וארגונית, הטמעת תהליכים ומאפשרת קיומם של תהליכי מעקב ובקרה (Robert et al., 2002). החשיפה ההולכת וגוברת למקורות ידע שונים מחדדת את הצורך בפיתוח כלים לניהול ושיתוף ידע בין ובתוך ארגונים וכן את הצורך בפיתוח מיומנויות חיפוש והערכת  מידע. טכנולוגיית המידע בכלל ורשת האינטרנט בפרט מעודדות יצירתן של קהילות אימוןcommunities of practice -CoPs)). לטענתם של   Nonaka ו-Takeuchi(1995) ידע נוצר מתוך אינטראקציה חברתית . Wenger  (1998)  טוען כי קהילות ידע מקצועיותcommunities of practice -CoPs)) נוצרות סביב נושא/ים שבהם ישנו עניין לבני אדם. קהילות שכאלה נוצרות מתוך הקשרים פיסיים וחברתיים ומצויות בכל ארגון. מבנה ההשתתפות נקבע על בסיס  החברות בקבוצה והוא עומד מעל למעמד או סטטוס פורמלי של המשתתף. קהילות ידע מקצועיות הינן קהילות הנוצרות מתוך התארגנות עצמאית (שם). התפתחותה של טכנולוגיית המידע (IT ) הרחיבה את טווח הפעילות של קהילות הידע המקצועיות. טכנולוגיית המידע אפשרה יצירת מרחב חדש של עניין ואפשרויות.
 
התופעה החברתית של קהילות  מקצועיות (CoPs ) המתקיימת במרחב וירטואלי  מכונה "קהילות וירטואליות".Nonaka ו- Konno(1998) מכנים אותן כ- "cyber-ba" שמשמעותו שיתוף מרחבים וירטואליים במטרה ליצור קשרים בין עמיתים בהם ניתן להיפגש, לדון, לשתף ידע , ללמוד באופן יחידני, בקבוצות ובארגונים ככלל. בדרך זו יכולים חברי הקהילה לפתח ולהחליף רעיונות זה עם זה על אף ולמרות העובדה כי המשתתפים  לא נפגשו מעולם זה עם זה. הקשר בין חברי הקהילות יתמקד ויתבסס על פי רוב בתחומי עניין משותפים. ב"עולם האמיתי" ישנם מקומות המזמנים מפגשים בין עמיתים לעבודה (בקרבת מכונות הקפה או מכונת הצילום המשרדית). מנגד, בעולם הוירטואלי עשויים להתרחש  מפגשים מסוג זה בחסות דף בית באינטרנט היוצר סביבו קהילת מתעניינים בנושא/ בתחום ובדרך זו מאפשר פתח ליצירתה של קהילה וירטואלית. הקהילה הוירטואלית תומכת בתקשורת בין חבריה ובאחסון מידע. כלים אלה תומכים בקיומם של מפגשים ופעילות הדדית (אינטראקטיבית ) בין המשתתפים במבנים  סינכרוניים וא- סינכרוניים. חברות בקהילה וירטואלית יוצרת מחויבות לנושא המאחד ומאגד סביבו את פעילותה של הקהילה, על חברי הקהילה להשתתף בפעילות המתקיימת בעיקר על בסיס התנדבותי, עליהם לתרום מידע העשוי להיות חיוני עבור הקהילה וחבריה. במקרים שבהם לחברי קהילה מסויימים אין תרומה ממשית לקהילה או שהם מסיטים את נושא הדיון לכיוונים אחרים הרי שבפועל אינם מוגדרים כחברים בקהילה. יתכן וחברים אלו יקימו לעצמם קהילה חדשה בתחומי עניין שונים ויצרו באמצעותה בסיסי ידע חדשים (Nonaka et al., 1998).
 
המחקר יתבצע בקרב קהילת הרופאים בישראל. המשתתפים משתייכים לקהילה המנוהלת באמצעות פורטל מקצועי המצוי באחריות אתרי "רשת רפואה". בקרב קהילות מקצועיות של רופאים, כך אנו מניחים, עולה ומתחזקת החשיבות שביצירת קהילות מומחים והתגבשותן של רשתות מקצועיות שעניינן מתמקד בהעשרת התכנים המקצועיים והעמקת הידע המקצועי בדרך של הפצת ידע , עדכון מתמיד, עידוד תהליכי למידה, הטמעה וצמצום הפערים הנובעים ממרחק גיאוגרפי או ריחוק ממוקדי מחקר ופיתוח. רופאים מחויבים לשמירה על רמה מקצועית גבוהה ומכאן נובע הצורך, להערכתנו, בתמיכה והנחייה מקצועית לכל אורך הקריירה המקצועית. עיסוק ברפואה, מחייב מחד גיסא מידה רבה של אינדיווידואליזם ומאידך גיסא פתיחות ונכונות רבה לשיתוף ידע בתחומים מקצועיים.
 
במחקר הנוכחי נבקש: (1) להתמודד עם שאלות העוסקות בהשפעת רשת האינטרנט ותרומתה לקהילת הרופאים בישראל (רופאים בעלי התמחויות במגוון רחב של תחומים);(2) נבקש להתחקות אחר מאפייני השימוש ברשת האינטרנט בקרב רופאים ומידת חשיבותה של הרשת בשגרת עבודתם ובשימוש שנעשה ברשת ככלי לשיתוף והפצת ידע; (3) נבקש ללמוד על האופן והמידה שבהם עושים רופאים שימוש ברשת האינטרנט ככלי לשיתוף ידע; (4)לאבחן את דפוס השתתפותם של רופאים מתחומים שונים בפורומים מקצועיים המתקיימים בחסות אתרים ייעודיים עבור קהילות מקצועיות של רופאים, נטילת חלק ברשימות תפוצה, יעוץ וסיוע מעמיתים באמצעות דוא"ל ופורומים מקצועיים. (5) ללמוד על מימדי ומאפייני השימוש בטכנולוגיה המאפשרת עבודה משותפת נתמכת מחשב (CSCW).
 
במחקר הנוכחי יעשה שימוש במתודולוגיה ייחודית המאפשרת פנייה לקבוצת  יעד מפולחת וידועה. המחקר יבוצע בשימוש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותיות ויבוצע בחלקו באמצעות שאלון מובנה שיוצג בפורטל קהילת המומחים האינטרנט ובאתרי האיגודים המקצועיים של הרופאים (אתרי "רשת רפואה").